יום רביעי, 29 באפריל 2009

הוריו של גיל - מכתב שלישי

ברצוני לבשר לך כי לאחר טיפול ארוך ומייגע, יש תוצאות. גיל מרגיש הרבה יותר טוב, זה מתבטא בחיצוניותו- הפחתת הסימנים הכחולים והדימומים הפניימים הנראים לעין וחל שיפור ניכר במצב רוחו וכמובן במצב רוחה של כל המשפחה.המשפחה הסתגלה, ולמדנו לחיות עם המחלה. נוכחנו לדעת כי יש המשך חיים לאחר גילוי ההמופיליה, והם לא כל כך רעים כמו ששיערנו. ילדנו יוכל לחיות חיים מאושרים גם כאשר הוא חולה המופיליה. כל הנדרש זה אחריות, אהבה ואופטימיות. גילוי המחלה הביא בתחילה, למכה קשה בקרב כל המשפחה, ולאחר מכן לליכוד, עזרה וגיבוש במשפחתינו. באותם טיפולים אינסופיים, נקשרנו לאנשים טובים שסייעו לנו לאורך כל הדרך. בעקבות המלצתך פנינו לעמותת "עלה" שעזרה לנו רבות. לפיננו עוד דרך ארוכה ומלאת תלאות אך לפחות אנו יודעים כי איננו לבד, אנחנו עם הרבה אנשים תומכים, עוזרים ואוהבים.
בעקבות כל זאת, החלטתי כי אשקיע את מרצי וזמני הפנוי בחקירה ולמידה על מחלת ההמופיליה והתנדבות במרכז לחולי המופיליה. כיום גיל מחייך הרבה יותר ואנו מאושרים. במהלך הימים הללו, למדנו הרבה על המחלה וגילתי שהמחלה אפיינה את בני האצולה הבריטת.
מודים לך מקרב לב על הטיפול המסור לאורך כל הדרך
ניצן ואוהד חובב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה